המחשב זוחל, הרוגלות חוגגות ואתם מיואשים לחלוטין? המחשב החדש הגיע ואתם מתים כבר לשחק איתו, אבל מערכת ההפעלה עדיין על דיסק ההתקנה?

לא משנה מה הסיבה להתקנה המחודשת של חלונות, לפני שאתם עושים זאת, אתם חייבים להכין לכך מראש את הדיסק הקשיח שלכם. כפי שאתם כבר יודעים, הפעולה הזאת מכונה פירמוט (Format) ואם תבצעו אותה שלא כהלכה - הבאגים ותוכנות הריגול יהיו הבעיות האחרונות שלכם. אז איך עושים את זה? בשביל זה בדיוק אנחנו כאן.

מערכת הקבצים היא "משרד הרישום" של הדיסק הקשיח. היא דואגת למיקום הקבצים, לאבטחתם ולתיקונם במקרה של תקלה.

משתמשי חלונות לדורותיהם נתקלו במשך הזמן בשלוש מערכות קבצים נפוצות, אשר התפתחו בהתאם לדרישות של עולם המחשוב. בין ההשפעות הגדולות על הבחירה של מערכת הקבצים הרלוונטית ניתן למצוא את הגדילה המשמעותית בנפח הכוננים הקשיחים, כמו גם את כניסת האינטרנט המהיר לחיינו ואיתו ההורדות הגדולות. לפני הכל, כדאי שתכירו את סוגי המערכות העיקריות:

מערכת זו הינה מערכת מיושנת אשר פחות או יותר "פסה מן העולם" עם הגעת חלונות 98. למערכת הזו, שהתאימה (אולי) לזמן שבו נפחי הכוננים הקשיחים נמדדו במאות מגות יש מגבלת נפח של 2 ג'יגה. כפי שנאמר, המערכת מיושנת ולא תתקלו בה אמלא אתם עובדים עם חלונות 95. היא לא מכילה פיצ'רים הקשורים באבטחה וכמעט ולא תורמת לתיקון קבצים פגומים.

כאמור, Fat32 הגיע עם צאת חלונות 98 ופתרה את בעיית גודל הכונן ואת בעיית האמינות של מערכת הקבצים הישנה. עם התפתחות עולם המחשבים גם היא הפכה מיושנת כאשר את אחד הגורמים לכך היוותה העובדה שמחיצה זו לא יכלה לתמוך בקבצים שנפחם מעל 4 ג'יגה. כל משחקי הדוס האהובים שלכם עובדים עם מערכת קבצים זו בלבד.

למרות ש- Ntfs מוכרת בתור מערכת קבצים חדשה יחסית, אשר רוב המשתמשים הביתיים נחשפו אליה רק עם הגעת חלונות XP, הרי שמעקב אחרי מקורות מערכת הקבצים הזו יראה כי חבלי לידתה התחילו כבר בשנת 1990. היא מהווה שינוי מהותי ואפילו קפיצה אל מול המערכות הישנות.

ראשית, נפתרה מגבלת גודל הקובץ ובמערכת קבצים זו ניתן ליצור קובץ המוגבל למעשה על ידי נפח המחיצה או הכונן בלבד. שנית במערכת קבצים זו ניתן להשתמש בשם הקובץ בעד 255 תווים, כולל רווחים. אחד השיפורים הגדולים ביותר היא האמינות של מערכת הקבצים הזו, שמאפשרת לה לשרוד נפילות ושאר קריסות בצורה טובה בהרבה מהקודמות.

יתרון נוסף מתבטא במערכות מרובות משתמשים - היא מאפשרת הצפנת קבצים ברמת מערכת הקבצים, הגבלת גישה של משתמשים לקבצים מסויימים והקצאת גודל חשבון משתמש מקסימלי.

כל מי שהתקין את XP על מחיצת FAT32, בוודאי נתקל במצב בו המחשב קורס ולאחר מכן, בעת האיתחול – מתבצעת סריקה של כל הדיסקים הקשיחים. אם המדובר בדיסק אחד של 20 ג'יגה ניחא, אך משתמשים רבים כיום מחזיקים בסביבות ה 160 ג'יגה עובדה המקשה עד מאוד על כל פעולת איתחול לאחר קריסה. משתמשים ששדרגו את מערכת הקבצים למערכת ה-NTFS היו פטורים מחוויה לא נעימה זו ונתקלו הרבה פחות בנתונים שהלכו לאיבוד בגלל קריסה שכזו.

אם NTFS כל כך טובה, מדוע בכלל אנחנו טורחים לדבר על השאר? NTFS לא תואמת לאחור. תוכנות שעבדו בסביבת דוס יתקשו להסתגל לסביבה החדשה ורובן יסרבו לפעול לחלוטין. מערכות ה-FAT וה-FAT32 תואמות גם לחלוטין למערכת ההפעלה לינוקס. NTFS בעייתית ביותר בתחום הזה.

שתי המגבלות הללו יכולות להשפיע בזמן בחירת מערכת קבצים לדיסק הקשיח שלכם.

לאחר שבחרנו את מערכת הקבצים הרצויה לנו, אשר תהיה ברוב הפעמים NTFS, יש צורך לחלק את הכונן למחיצות. חלוקת זו חשובה בגין שתי סיבות עיקריות. הראשונה – חלוקת הדיסק למחיצות מאפשרת לפרמט רק חלק ספציפי מהדיסק הקשיח אך בו זמנית לשמור חומר חשוב (כגון גיבויים, מסמכים ואוסף מדיה מפואר) על חלקים אחרים שלו. שנית, וזו למעשה הסיבה החשובה מבין השתיים, ככל שנפח המחיצה גדול יותר – מערכת ההפעלה צריכה זמן רב יותר על מנת למצוא פריט מידע ספציפי. למעשה הדבר שקול למציאת מחט בקופסא של כלי תפירה אל מול מחט בערימה של שחת וכל מי שאי פעם מצא את עצמו מחפש מחט ידע להבין את משמעות הדבר.

כמו כן - חשוב לקחת בחשבון את נושא האבטחה. אם לדוגמה נדבקתם בוירוס המוחק את מחיצת מערכת ההפעלה, תשמחו לדעת שמחיצת ההורדות שלכם נותרה שלמה.

ברמת העיקרון, מערכות הקבצים מאפשרות שימוש בעד 4 מחיצות על הכונן הקשיח. למעשה, ארבע מחיצות הן די והותר כאשר מריצים מערכת הפעלה אחת בלבד ומשתמשים בכונן קשיח של עד 80 ג'יגה. מחיצות אלה, מכונות מחיצות Primary והן מפורמטות לאחר מכן לפי מערכת הקבצים הרצויה ומכילות את המידע עצמו.

רגע, אתם בטח אומרים לעצמכם - הדיסק שלי מחולק ליותר מ-4 כוננים. ובכן, יש מחיצות מסוג נוסף, המכונות Extended ואותן ניתן לחלק לעד 24 מחיצות אחרות, לוגיות.

ברמת העיקרון, דיסק קשיח של 160 מגה במערכת קבצים של NTFS ניתן לחלק למעשה לשתי מחיצות. האחת תהיה לצורך העניין של 20 ג'יגה, ותכיל את התקנת הווינדוס וכל שאר התוכנות, ואילו השניה תשמש לשמירת כל שאר הקבצים. למרות שברמת התאוריה פעולה זו היא בהחלט אפשרית ואפילו תעבוד, הרי שהיא תקטין הלכה למעשה את נפח הכונן הקשיח ויכולת האיכסון שלו. מדוע?

תופעה זו, מוזרה עד כמה שהיא נשמעת, נובעת מהרכיב הקטן ביותר של הכונן הקשיח שנקרא Cluster אשר גודלו נקבע על פי גודל המחיצה:

0.50-8 GB - גודל קלסטר 4K
8-16 GB - גודל קלסטר 8K
16-32 GB - גודל קלסטר 16K
32GB ומעלה - גודל קלסטר 32K.
(נתונים אלו נכונים למערכת הקבצים NTFS)

כאשר המחשב כותב מידע לדיסק הוא מחפש את ה-Cluster הפנוי הראשון וכותב אליו מידע. לאחר שהסתיים המקום באותה יחידה שוב מחפש המחשב את היחידה הבאה הפנויה והתהליך חוזר על עצמו עד שהמחשב מסיים לכתוב את כל המידע שברשותו אל הכונן הקשיח.

בפעם הבאה שהמחשב יבוא לכתוב חומר נוסף על הכונן, שוב הוא יחפש את היחידה הראשונה הפנויה ויכתוב אל תוכה מידע. הבעיה נוצרת כאשר גודל המידע שעל המחשב לכתוב אל תוך היחידה קטן מנפח היחידה עצמה. במקרה זה יש לנו יחידה אשר בתוכה נותר מקום פנוי, אך בפעם הבאה שהמחשב יכתוב אל הכונן הוא לא ימשיך מהנקודה בה הפסיק, אלא כאמור, ימשיך ליחידה הפנויה הבאה. לכן למעשה, ככל ששטח המחיצה גדול יותר – שטח היחידה גדול יותר – דבר המשפיע על תפוסת המידע בדיסק.

ניתן להמשיל את אותה היחידה לפתקי מזכר דביקים ואת הכונן הקשיח לדלת של המקרר עליה בדרך כלל מדביקים אותם, כאשר כל פתק מוקדש לנושא אחר למעשה ולא מתחילים נושא חדש על פתק ישן, אפילו אם יש עליו מקום. ככל שהמקרר שלנו גדול יותר הרי שיש לו יותר שטח פנים עליו ניתן להדביק את אותם פתקים. אך ככל שהמקרר גדול יותר כך גם הגודל של אותם פתקים הולך וגדל. אם הפתקים גדולים יותר הרי שבסופו של דבר הם תופסים שטח גדול יותר על הדלת – ובכך מקטינים את תפוסת המידע.

תוכלו לחזות בתופעה הזאת בעצמכם על ידי כך שתפתחו את סייר חלונות, תקישו בעזרת הכפתור הימני בעכבר על ספרייה מסויימת ותבחרו מאפיינים:

 

ההבדל בין גודל הקבצים לנפח שהם תופסים בדיסק נובע מבעיית ה-Cluster.

רצוי להפריד נושאים שונים על ידי מחיצות שונות. לדוגמה: רצוי להפריד את מערכת ההפעלה ממחיצת המשחקים ומחיצת ההורדות. מדוע?

הסיבה הראשונה נעוצה באבטחה וכבר הזכרנו אותה: אם אחת המחיצות נפגעת מוירוס, יש סיכוי שהשאר ישרדו.

הסיבה השנייה נעוצה בתופעה הפרגמנטציה. מה זו פרגמנטציה? ננסה להסביר: הקבצים שנכתבים לדיסק לא חייבים לתפוס תאים עוקבים. אם לדוגמה קובץ A תופס את תא 2 עד 5, ותא 1 פנוי, הרי שקובץ B יתפוס את תא 1 הפנוי וימשיך בתאים 6 עד 8. כל הבלאגן הזה גורם להרבה כאב ראש לראש הקריאה של הדיסק, שנאלץ לרוץ על פני כל רחבי הדיסק בכדי לאתר את כל חלקי הקבצים. התוצאה: מהירות קריאה וכתיבה נמוכות ביותר.

תהליך הסידור של הקבצים נראה איחוי (Defrag) ואורך זמן רב מאד, לכן רצוי להימנע מראש מפרגמנטציה. ישנן פעולות הגורמות לפרגמנטציה גבוהה, כגון שיתוף קבצים (תהליך הקורא וכותב בוא זמנית קבצים רבים). לכן כדאי לשים את כל קבצי ההורדות במחיצה נפרדת, כדי שהנטיה שלהם לפרגמנטציה לא תפגע במהירות הקריאה והכתיבה למחיצת המשחקים לדוגמה. במילים אחרות: רצוי ליצור מראש, עוד לפני התקנת חלונות, מחיצה המיועדת לשיתוף קבצים בלבד.

לאחר כל ההקדמה הארוכה הזו, אנו מגיעים למעשה לחלק האמיתי – החלוקה בפועל. השלב הראשון יהיה להחליט מה גודל המחיצה וכמה מחיצות יהיו לנו. לצורך כך ניקח את הגודל של הכונן הקשיח – לצורך הדוגמה – 80GB ונחלק אותו בארבע (המספר המקסימלי של מחיצות לוגיות). כך נראה כי כונן של 80 ג'יגה ניתן לחלק לארבע מחיצות של 20 ג'יגה כל אחת אשר גודל התא בכל אחת מהן יהיה 16K. זהו גודל הגיוני הן עבור המחיצה והן עבור התא ולכן נעדיף לעבוד בדרך זו.

לחילופין, ניתן לחלק את הדיסק לשלוש מחיצות אשר כל אחת מהן בגודל של כ-26 ג'יגה וגם במקרה זה עדיין נעמוד באותו גודל תא. אם לעומת זאת נחליט לחלק את את הדיסק לשתי מחיצות הרי שיהיו לנו שתי מחיצות בנות 40 ג'יגה אשר בכל אחת גודל התא הינו 32K – פי שתיים ממקודם.

רצוי שמחיצת מערכת ההפעלה תהיה בת 10 ג'יגה לפחות.

לאחר שהחלטנו כיצד לבצע את החלוקה נעשה אותה בפועל. השיטה הפשוטה ביותר היא חיבור הדיסק הקשיח למחשב שכבר יש עליו מערכת הפעלה.

לצורך החלוקה ישנם כלים רבים בשוק, רובם כמובן בתשלום. המפורסם שבהם הוא Partition Magic. אבל, אלא אם ברצונכם להתקין בנוסף לחלונות גם לינוקס, הרי שהדרך הפשוטה ביותר הינה להשתמש בכלי של חלונות אליו ניתן להגיע על ידי לחיצת קליק ימני על איקון המחשב שלי ובחירה ב-Manage (ניהול). שם, תחת תצוגת ה-storage (איחסון) נמצא כלי ניהול הדיסקים (Disk Management).

 

לפני שבכלל מתחילים עם ההתקנה עצמה חשוב לוודא שיש לכם את כל מה שצריך:

1. דיסק התקנה של חלונות.

2. מספר רישוי חוקי לחלונות – הגישה של משתמשים פיראטיים לעידכון חלונות נחסמה ולכן תזדקקו לעותק חוקי למהדרין. מספר הרישוי רשום על מדבקה על גבי המחשב שלכם, על עטיפת דיסק ההתקנה או בחוברת ההוראות שצורפה לחלונות.

3. דיסק דרייברים של החומרה של המחשב (כרטיס קול, כרטיס רשת, כרטיס מסך וכ') - אם המחשב שלכם הינו מחשב חדש, הרי שאין מה לדאוג וסביר להניח שכל החומר הדרוש נמצא לידכם. לעומת זאת, אם המחשב שלכם כבר בן שנה או שתיים יתכן ובמהלך הזמן רוב החומר אבד בנבכי המגרות. במקרה זה ניתן להיעזר בכתבה הבאה.

מומלצת ביותר תוכנה בשם Everest שתוכל לספק לכם מידע מלא על המחשב שלכם, את מספר הרישוי של חלונות ואפילו קישורים להורדת מנהלי ההתקנים המתאימים לחומרה שלכם.

כמובן, שאם אתם מתקינים מחדש, בוודאי תרצו לגבות את המועדפים שלכם וגם כמובן את המסמכים.

המועדפים נמצאים בתיקיה:
C:\Documents and Settings\{user}\Favorites
ואילו תיקיית המסמכים שלכם היא:
C:\Documents and Settings\{user}\My Documents
כאשר את {user} מחליף שם המשתמש שלכם בחלונות. צרבו את הדברים החשובים לכם: מסמכים, תמונות, ספרי טלפונים וכדומה. מי שמעוניין בגיבוי יותר מקיף, מוזמן ללמוד על כך במדריך הבא.

מחקרים מראים כי מחשב שזה עתה הותקן עליו חלונות XP והושאר מחובר לרשת – שורד בממוצע כ 20 דקות לפני שיפגע מרעה זו או אחרת המסתובבות באינטרנט. לצורך כך מומלץ לוודא הימצאות של תוכנת אנטי-וירוס בהיכון.

פריט חובה בכל התקנה הוא חבילת ההרחבה SP2, שכידוע מכילה עשרות עדכוני אבטחה קריטיים שאסור לחבר את המחשב לאינטרנט בלעדיהם. אז איך תעדכנו את XP מבלי להיכנס לאינטרנט? על ידי כך שתכינו מראש דיסק התקנה שיכיל כבר את SP2. מומלץ לקרוא וליישם את המדריך הבא.

אם אתם מתקינים את חלונות מחדש בלבד, ולא עורכים שינויים בתצורת המחשב – רצוי לקרוא וליישם גם את הטיפ הבא שיחסוך לכם את תהליך האקטיבציה (תהליך בדיקה שמונע התקנה של עותק אחד של חלונות על מספר מחשבים).

דיסק ההתקנה של חלונות XP מגיע כאשר הוא בר איתחול – כלומר, אין צורך בטעינה מוקדמת של שלל תוכנות או מערכת הפעלה בכדי להפעילו. כל שיש לעשות זה להכניס את הדיסק לכונן ולאתחל ממנו. לצורך כך, יש להיכנס אל ה-Bios של המחשב ולדאוג כי הכונן הראשון שממנו יבדק האיתחול – הינו כונן התקליטורים. לרוב, הכניסה אל ה-Bios מתבצעת ע"י לחיצה על מקש Del בשלב האיתחול. עקב ריבוי סוגי ה-Bios מומלץ להעזר בחוברת של לוח האם.

לאחר שהמחשב יזהה את דיסק ההתקנה יופיע מסך בו המחשב מודיע כי הוא סורק את החומרה של המחשב:

 

לאחר מכן מסך בו המחשב יודיע כי הוא טוען קבצים:

 

ולאחריו טקסט על רקע כחול המודיע לכם כי אתם במערכת ההתקנה של XP ושואל מה ברצונכם לעשות:

 

היות ואנו רוצים להתקין XP נלחץ בשלב זה על Enter.
השלב הבא יהיה הסכם הרישיון:

 

ולאחר שתקראו אותו לעומקו תוכלו, אם אתם עדיין ערים, ללחוץ על F8 על מנת להמשיך.
אם ההתקנה מבוצעת על דיסק שכבר חולק למחיצות – ניתן לדלג על השלב הבא. אחרת – יש להגדיר מחיצות בעזרת ההתקנה של חלונות. לכן, במסך הבא:

 

נלחץ על c על מנת להיכנס ליצירת מחיצה חדשה, ונקבל:

 

במסך זה מוצג בפנינו הגודל המינימלי והמקסימלי של המחיצה שברצוננו ליצור. על ידי כתיבת הערך בשורה הבאה תוכלו לבחור את הגודל הרצוי. במדריך זה נשתמש בכל גודל המחיצה העומדת לרשותנו. זוהי כמובן הדרך הלא נכונה והלא מומלצת לחלוקת הדיסק, בחרנו בה רק לשם פישוט המדריך. למידע נוסף על חלוקה למחיצות, גדלים רצויים וכדומה, מומלץ לחזור ולקרוא את חלקו הראשון של המדריך.

לאחר מכן, נחזור למסך ההתחלתי שבו תופיע המחיצה שיצרנו.

בשלב זה נבחר אותה בעזרת הסימון האפור ונלחץ על Enter. אם ההתקנה מבוצעת על דיסק שכבר הותקנה עליו מערכת הפעלה XP בעבר, יופיע בפניכם המסך הבא:

 

ויהיה עליכם ללחוץ על C על מנת להמשיך או ESC על מנת לחזור ולבחור מחיצה אחרת.

בין אם מדובר בהתקנה על מחיצה קיימת ובין אם מדובר במחיצה חדשה שזה עתה נוצרה – קיים הצורך לפרמט אותה ולבחור עבורה מערכת קבצים. היות ואנחנו מתקינים XP נבחר לפרמט את המחיצה כ-Ntfs ולכן נבחר את האפשרות השלישית.

 

לאחר הבחירה יופיע מסך שמוודא כי בחירתכם נכונה:

 

ולאחר לחיצה על F המחשב יתחיל בפירמוט.

 

וישר לאחר מכן בהעתקת הקבצים הנדרשים:

 

לאחר שיסתיים שלב העתקת הקבצים המחשב יאתחל את עצמו ויכנס אל ממשק ההתקנה הגרפי.

לאחר האיתחול יופיע בפניכם הממשק הגרפי של ההתקנה במלוא הדרו:

 

עתה מיקרוסופט תבשר לכם כי חלונות הינה המערכת הטובה והחדשנית ביותר וכמה זמן עוד נותר לסוף ההתקנה. לאחר המתנה של מספר דקות, שוב תידרשו למעורבות בתהליך ההתקנה לצורך הגדרות פרטניות.

היות ואנחנו בישראל והשפה המדוברת והנכתבת פה היא עברית, והיות וכיוון הכתיבה הינו מימין לשמאל, נלחץ על כפתור Customize ונתחיל בהגדרת העברית. התפריט שיפתח מחולק לשלושה חלקים. ראשית נפנה לכרטיסיה האמצעית שנקראת Languages:

 

בשלב זה יש לסמן את השדה Install files for complex script and right-to-left languages ולאחר מכן נלחץ על כפתור Apply. המתינו מספר שניות בהן ההתקנה תפעיל את התמיכה בכתיבה מימין לשמאל בכדי שנוכל להגדיר שפה ומיקום. לצורך הגדרת שפה נעבור ללשונית Advanced.

 

נבחר ב Hebrew בתפריט השפה ונסמן V ליד כל קידודי העברית בחלקו התחתון של החלון. לאחר מכן נעבור ללשונית ה-Regional option.

 

נסמן את השפה כעברית ואת המיקום כישראל. בסוף שלב זה נאשר והמערכת תתקין את כל התמיכה הדרושה. אם במקרה דילגתם על שלב זה, תמיד תוכלו לתקן זאת לאחר מכן מתוך חלונות עצמה על ידי כניסה אל לוח הבקרה ושם בחירה בהגדרות שפה ומיקום.

המסך הבא שיופיע יבקש מכם פרטים אישיים שיופיעו לאחר מכן באופן אוטומטי בכל תוכנה שתתקינו. לכן רצוי לבחור שם שתהיו שלמים איתו גם בחלוף הזמן ולהשמיט שמות בני זוג זמניים:

 

לאחר מכן יבקש המחשב באדיבות את קוד הרישוי של חלונות. שימו לב שקוד הרישוי מופיע באותיות גדולות (Caps).

 

כעת תתבקשו להעניק שם למחשב, אם יש לכם רשת ביתית רצוי, לשם הנוחות, לתת למחשב שם שיזהה אותו לאחר מכן ברשת כגון tv-computer, kids וכדומה.

 

בשלב הזה תתבקשו להזין את התאריך והשעה, כמו גם לקבוע למחשב אזור זמן. המערכת מושכת את השעה והתאריך מההגדרות הפנימיות של המחשב, אך עדיין רצוי לוודא כי אלו נכונות. כמו כן, עלינו לקבוע אזור זמן – כאשר ישראל רשומה בתור: GMT+2: Jerusalem.

 

אם אינכם מנהלי רשתות בחברה גדולה ונדרשים להתקין רכיבים נוספים – השאירו את הבחירה בהגדרה טיפוסית מסומנת ולחצו על המשך:

 

לאחר שלב זה, תוכנת ההתקנה תתפוס שוב פיקוד למשך כ 10-20 דקות ותסיים את ההתקנה עצמה. לאחר מכן, המחשב יאתחל את עצמו ובפניכם יופיע מסך הטעינה של XP.

 

הגענו לשלב ההתקנה האחרון. חלונות תנסה להתאים באופן אוטומטי את הרזולוציה של המסך:

 

תכירו את החלון הראשון שלכם במערכת ההפעלה החדשה. הוא יפגין כלפיכם חביבות מעושה ואין בו יותר מדי צורך, פשוט לחצו על כפתור Next. לנוחותכם, עומד לרשותכם סימן השאלה שעליו תוכלו ללחוץ בכל שלב על מנת לקבל הסברים נוספים.

 

אם ההתקנה שלכם כללה גם את חבילת Sp2 של XP יופיע בפניכם המסך הבא:

 

אם המחשב שלכם מחובר לרשת (ביתית, משרדית וכ') הרי שבשלב זה הוא אמור להיות כבר מחובר לאינטרנט ותוכלו לבצע את האקטיבציה כבר עכשיו. רצוי לסיים עם התהליך מהר ככל האפשר – 30 יום (שלאחריהן חלונות תתחיל לעשות צרות צרורות) חולפים הרבה יותר מהר מכפי שחשבתם. אם החיבור שלכם דורש הגדרות וחייגן, או לחילופין בחרתם לגבות את האקטיבציה הקודמת תוכלו לדלג על שלב זה. לאחר מכן תישאלו אם ברצונכם להרשם אצל מיקרוסופט:

מסך זה יאפשר לכם להכין מראש עד חמישה משתמשים בחלונות. ניתן להזין את כל ה-5 מראש או פשוט ליצור חשבון יחיד ולאחר מכן לפתוח חשבונות נוספים לפי הצורך. השם שתקלידו בתיבת השיחה יהווה את שם המשתמש שלכם. למרות הפיתוי להקליד שם משתמש בעברית (ולמרות שחלונות בהחלט תומכת באפשרות זו), מומלץ להקליד שם משתמש באנגלית שכן חלק מהתוכנות לא ידעו לקרוא קבצים מתוך תיקיית המסמכים שלכם בגין התווים העבריים בשם.

 

זהו, סיימתם – אתם מוזמנים להתחיל להשתמש בחלונות XP. רק לחצו על Finish ואתם שם:

 

בשלב זה, רצוי להתקין את האנטי-וירוס ואת חבילת העידכון של SP2 (באם לא עשיתם כך במהלך תהליך ההתקנה) ורק לאחר מכן להתחבר לאינטרנט.

התקנה של חלונות XP, כפי שניתן לראות, איננה מסובכת כלל וכלל לוקחת זמן קצר יחסית. לאחר מכן תהיה ברשותכם מערכת הפעלה נקייה ומהירה (לפחות עד שתתחילו להתקין תוכנות שונות). למי שרוצה לחסוך מעצמו בשלב מאוחר יותר את התהליך המייגע הזה מומלץ ליצור העתק (Ghost) של המחיצה לפי המדריך הבא. באם תרצו שוב להתקין את חלונות, במקום לעבור את כל התהליך הלז, כל שתאלצו לעשות זה שיחזור ההעתק והמחשב יחזור למצב שבו היה באותו הרגע.

ומה מכאן? עכשיו נותר רק לצייד את מערכת ההפעלה החדשה והנוצצת שלכם בכל מה שצריך.

בהצלחה!