עבודת מחקר סטטיסטית שביצע פרופ' קמיל פוקס מצביעה על כך שבשנים 10- לפנה"ס ועד 70 לספירה (כיבוש ירושלים וחורבן העיר), השנים בהם השתמשו בקבורה בגלוסקמאות בירושלים, היו באזור ירושלים (ברמת וודאות סטטיסטית של 95%) לא יותר מ-3.6 גברים בוגרים, שמשפחתם נמנתנה על יודעי קרוא, ששמם הפרטי היה יעקוב, לאביהם קראו יוסף ולאחד מאחיהם ישו (או ישוע). [המספר הסטטיסטי הממוצע של האנשים שנשאו שילוב זה הוא 1.71 איש בלבד].

 

מעבר לאמור:  האיזכור והייחוס הנדיר של אח על גבי כתובת הגלוסקמא מצביע על כך שלאח של הנפטר (יעקוב) היתה חשיבות גדולה בקהילה או במשפחת הנפטר, ומשכך ניתן לקבוע שההסתברות שהשמות המוזכרים על גבי הגלוסקמא מתייחסים ליעקוב אחי ישו מנצרת הינה אפוא עצומה וקרובה לוודאית.