ממצאים התומכים באותנטיות כתובת הגלוסקמא – מעבר לכל ספק סביר   בבדיקות מדעיות מקיפות שנעשו לכתובת הגלוסקמא ולשכבת הבלייה שלה (הפטינה של הכתובת) בעיקר בשנים 2005-2008, על ידי מומחים בלתי תלויים מישראל וממספר מדינות נוספות בעלי התמחות בפטינה וביו-פטינה של אבן, ביו-גיאוכימיה, גיאולוגיה ולכימיה, נמצא כי שכבת הבליה (הפטינה) של הגלוסקמא ושל כתובתה מורכבת מ 2 סוגי פטינות: האחת, ביוגנית / ביו-פטינה (שרידי צמיחה ופעילות של מיקרואורגניזם), והאחרת, קרבונטית, שמקורה בשקיעה של קרבונט במערה בה היתה הגלוסקמא נתונה וכי: א.      במספר מקומות בעומק אותיות הכתובת נמצאה ביו-פטינה טבעית (צמיחת מיקרו-אורגניזם), הגולשת מפני דופן הגלוסקמא לעומק חריצי האותיות.   ביו-פטינה זו נוצרה במשך מאות שנים, והינה תואמת בכל מאפייניה את הביו-פטינה שעל פני הגלוסקמא שאין איש מחקר החולק על קדמותה.  התפתחות ביו-אורגנית זו לא היתה יכולה להיווצר בחריצי האותיות בפחות מ-100 שנה. ממצא זה מצביע חד משמעית על קדמוניות חקיקת הכתובת.[ראה פירוט וצילומים בסעיף א' בהמשך]. ב.      שריטות שנראות על פני דופן הגלוסקמא, האופייניות לגלוסקמאות קדומות, שמקורן בנפילת רסיסים מתקרת המערה בה היתה נתונה הגלוסקמא ובשחיקה מאד ממושכת, חודרות גם לעומק כמה מחריצי הכתובת, ומצביעות על כך שהכתובת נחקקה קודם להיווצרות השריטות הקדומות. [ראה פירוט וצילומים בסעיף ג' בהמשך]. ג.       הערכים האיזוטופים של חמצן ופחמן בקרבונט שנמצא בכמה מחריצי הכתובת אשר נדגם ונמדד בשנת 2003, נמצאו להיות תואמים בחלקם ערכים של שקיעה טבעית של קרבונט במערות בהרי יהודה במשך אלפי שנה, ובחלקם האחר ערכים של שרידי חומר הניקוי בהם נוקתה וטופלה הגלוסקמא (חומרי ניקוי מקובלים בישראל). ממצא זה תומך אף הוא בכך שלא מדובר בזיוף (כפי שחשדו מספר חוקרים מטעם רשות העתיקות הישראלית), אלא בכתובת קדומה שנוקתה בחלקה. [ראה פירוט וצילומים בסעיף ד' בהמשך].   *  מחקרים משווים ובדיקות בתחומי הארכיאולוגיה, פליאוגרפיה (צורת הכתב והאותיות), אפיגרפיה, חקר הלשון (הארמית), היסטוריה וסטטיסטיקה שבוצעו על ידי מומחים שונים מהתחומים הרלוונטים ובחינה מחודשת של צילומים שבוצעו לכתובת בשנים 2002-2005 מצביעים אף הם על כך שמדובר בכתובת קדומה ומקורית שנוצרה כולה בין השנים 40 ל-70 לספירה. [ראה פירוט וצילומים בסעיף ו'].   *  כמו כן קיימות ראיות נסיבתיות שונות המצביעות על כך שמדובר בכתובת מקורית וקדומה, שנכתבה במאה הראשונה לספירה, שהתגלתה בירושלים באמצע שנות השבעים או קודם לכן, כי ניתן ליחסה בהסתברות גבוהה ביותר ליעקוב (james), אחיו של ישו מנצרת [ראה פירוט וצילומים בסעיף ז'] וכי החשד שהועלה שמחציתה של הכתובת הוספה (זויפה) בדורנו היה שגוי.
א. ביו פטינה מציאת ביו-פטינה טבעית הגולשת מפני הגלוסקמא לעומק חריצי 7 מהאותיות והתאמתה לפטינה שעל פני הגלוסקמא מצביעות חד משמעית על קדמוניות חקיקת הכתובת בסדרת בדיקות שונות ובלתי תלויות של משמרת העתיקות אורנה כהן (מטעם רשות העתיקות הישראלית), של ד"ר אד קיל ממעבדות מוזיאון ROM בטורונטו, של ד"ר אילני וד"ר רוזנפלד מהמכון הגיאולוגי הישראלי (2002), של פרופ' וולפגנג קרומביין מאוניברסיטת אולדנבורג (2005) ,ובבדיקות חוזרות של פרופ' יובל גורן (בשנת 2007), נמצאה בעומק ובשולי חריצי לפחות 7 מהאותיות ביו-פטינה, שהתפתחה באופן טבעי. ביו-פטינה זו, הגולשת ברציפות מפני שטח הגלוסקמא לשולי ולעומק חריצי האותיות, זהה בתכונותיה ובמורפולוגיה שלה לביו-פטינה שנמצאה על פני דפנות הגלוסקמא, שאין איש החולק על מקוריותה וקדמוניותה. מקורה של הביו-פטינה הטבעית הינו בצמיחה בת מאות שנים של מיקרו-אורגניזם בעומק חריצי הכתובת ועל פני דפנות האבן של הגלוסקמא ומחזוריות החיים והדעיכה של מושבות אורגניות אלה. משכך, מציאת ביו-פטינה בעומק חריצי האותיות מצביעה על כך שחקיקת האותיות קדמה להיווצרות הביו-פטינה ולפיכך שאותיות הכתובת נחקקו בעת הקדומה. *  המומחים אורנה כהן, ד"ר אילני, ד"ר רוזנפלד ופרופ' קרומביין זיהו בבדיקותיהם, שלא היו תלויות האחד בשני, ביו פטינה טבעית בעומק או בשולי חריצי האותיות "ק", "ב", "ח", "ד", "ח" "י" ו"ע". (ראה צילום 1 - מתוך מסמך משמרת העתיקות וחברת ועדת רשות העתיקות אורנה כהן). צילום (1): מסמך מתוך דו"ח הבדיקה של משמרת העתיקות אורנה כהן, המצביע כי היא זיהתה ביו-פטינה קדומה באותיות "ח", "י", "ש" ו"ע" בחלקה השני של הכתובת וכנראה גם באותיות "ב" ו"ק" בחלקה הראשון של הכתובת.   *  פרופ' וולפגנג קרומביין, הנחשב למומחה מוביל בעולם לביו-פטינה ולפטינה של אבנים, קבע שהביו-פטינה אותה הוא זיהה בתוך חריצי האותיות (צמיחת מיקרואורגניזם) הינה טבעית, זהה בכל מאפייניה לפטינה שנמצאה על פני דפנות הגלוסקמא שאין חולקים על קדמוניותה,  ועל פי מאפייניה היא לא היתה יכולה היתה להתפתח בתוך חריצי האותיות במשך פחות מ-50 שנה. על פי בדיקותיו, מאפייניה של הביו-פטינה שנמצאה בחריצי האותיות טיפוסית לצמיחת ביו-פטינה עלפני אלפי שנה. [ראה חוו"ד פרופ' קרומביין].   *  במצגת פרופ' יובל גורן משנת 2003, בעדותו ובצילומים שהציג פרופ' גורן במהלך עדותו (2007), ו/או במכתבו לפרקליטות אחרי שהוא ביצע בדיקה חוזרת לכתובת לאחר סיום עדותו, פרופ' גורן הציג הימצאות של ביו-פטינה טבעית בעומק היתד המרכזי של האות "ש" של המילה "ישוע" (ראה צילום 2), ואישר כי הוא מצא ביו פטינה בתוך האות "ע" במילה "ישוע" (ראה צילום 3) ובתוך האות "ח" במילה "אחוי" (ראה צילום 4). (מכתבו של פרופ' גורן לפרקליטות מופיע כצילום 5).   *  צילומי תקריב של חריץ האות "ח" שבוצע ע"י המחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ) של משטרת ישראל מצביע אף הוא על רציפות בפטינה בין פני השטח של הגלוסקמא, לתוך עומק החריץ העליון של האות.
	צילום (2) [מימין]: מתוך מצגת פרופ' גורן: ביו-פטינה הנראית בעומק היתד המרכזית של האות "ש" (במילה "ישוע"), כפי שצולמה ע"י פרופ' גורן בשנת 2003, והוצגה על ידו במצגות שונות כ""ancient groove (חריץ קדום = חקיקה קדומה). צילום (2) [משמאל]: סימון הביו-פטינה הנראית בעומק היתד המרכזית של האות "ש" (במילה "ישוע"). הימצאות ביו-פטינה כזו (התפתחות ביולוגית ממושכת של מיקרו-אורגניזם) בעומק האות מצביעה על כך שחקיקת האות קדומה.

	צילומים (3)  ו(4): ביו פטינה הנראית בעומק האות "ע" במילה "ישוע" (צולם ע"י רן ארדה, בשנת 2002). משמאל: היתד התחתונה של האות – בצילום גורן 2003 (בצילום ניתן לראות בבירור איך הביו-פטינה גולשת במספר מקומות מפני השטח של הגלוסקמא לתוך חריצי האות)

	צילום (5): ביו-פטינה הגולשת מדופן הגלוסקמא לעומק החריץ העליון של האות "ח" במילה "אחוי", כפי שצולמה על ידי פרופ' גורן/ג'ק נגר מרשות העתיקות.
	צילום (6): פרופ' גורן מאשר במכתבו לפרקליטות מיום 27.5.2007 (לאחר סיום עדותו) כי בעומק האות "ע" במילה "ישוע" הוא מצא ביו-פטינה טבעית, וככל הנראה גם בתוך החריץ העליון של האות "ח" במילה "אחוי", וכן שבצילומו משנת 2003 נראית ביו-פטינה טבעית בעומק האות "ש" (שהוסרה כאשר הכתובת נפגעה וזוהמה על ידי מז"פ).
ב.  מיקרו-מאובנים בפטינה נוכחות חלקיקי מיקרו-מאובנים בפטינת הכתובת ועל פני דפנות הגלוסקמא מצביע על כך שהכתובת ופני הגלוסקמא עברו היסטוריה זהה;

כל אנשי המחקר שבדקו את הגלוסקמא תמימי דעה שהגלוסקמא הינה קדומה ומקורית ויש לתארכה למאה הראשונה לספירה. הימצאות חלקיקי מיקרו-מאובנים ממקור ימי הן על פני הגלוסקמא והן בעומק חריצי הכתובת, מצביעים על כך שהכתובת ופני הגלוסקמא עברו היסטוריה זהה (ראה דו"ח קרומביין, 2005). לפיכך, יש לתארך גם את הכתובת לתקופת ייצור הגלוסקמה.   מקור הנוכחות של מיקרו-מאובנים בפטינה, באופן מיוחד בחריצים ובשקעים, הינו בשקיעת אבק הנישא באוויר ו/או כתוצאה מהיצמדות חלקיקי מיקרו-מאובנים הנמצאים בקרקעות מסוימות (כמו אלה הנמצאות בארץ יהודה/ירושלים) על גבי פריטים שהיו במגע עם קרקע כזו. נוכחות של מיקרו-מאובנים בפטינה אופיינית למגע ממושך על פני מאות שנים עם אבק, ו/או עם אדמה ו/או עם סחף החודר למערות. [הערה: אישור להיות הגלוסקמא של יעקוב קבורה במשך מאות שנים בסחף שחדר למערה נמצא גם בנוכחות bio-pitting (חוריריות בדופן הגלוסקמא), שהינן תוצר של פעילות של מיקרו-אורגניזם במשך מאות שנים (ראה חוו"ד פרופ' קרומביין)].
	צילומים (7) ו (8): מימין: צילומים מיקרוסקופיים של התפתחות מיקרואורגניזם בפטינת הגלוסקמא   משמאל: סימני חירור של מיקרואורגניזם על פני הגלוסקמא, המצביעים על כך שהגלוסקמא היתה נתונה במשך מאות בשנים בקרקע מערה שחדר אליה סחף אדמה (צילומים: פרופ' קרומביין, 2005)
	ג.  שריטות קדומות שריטות קדומות על פני הגלוסקמא החודרות לעומק חריצי הכתובת, מצביעות שהכתובת נחקקה קודם להיווצרות השריטות הקדומות   כל דפנות הגלוסקמא עשירות בשריטות קדומות, בכיוונים שונים. מקורן של שריטות אלה הינו בהתפוררות רסיסי אבנים מתקרת המערה במשך אלפי שנים, וכן בפעולות שהיו כרוכות בשחיקה טבעית ובפעולות הזזת הגלוסקמא בימי קדם. ד"ר אילני וד"ר רוזנפלד מהמכון הגיאולוגי שבדקו את הגלוסקמא בשנת 2002 העידו כי בדיקות שהם ביצעו לכתובת וכן ניתוח של צילומי תקריב שונים של הכתובת מצביעים כי השריטות גולשות לתוך עומק כמה מהאותיות. לפיכך, חקיקת הכתובת היתה חייבת להעישות לפני היווצרות שריטות קדומות אלה. (ראה לדוגמא את השריטות האלכסוניות שחורצות את דופן הגלוסקמא וחודרות לתוך האותיות "ש" ו"ע" במילה "ישוע" בצילומים 9 ,10 ו-11).
	צילומים (9), (10) ו-(11): על גבי דופן הגלוסקמא ניכרות שריטות קדומות הגולשות גם לתוך כמה מהאותיות (ראה החריצים האלכסוניים החוצים את האות "ש" ו"ע" במילה "ישוע". המורפולוגיה של השריטות מצביעה על כך שהשריטות הקדומות חודרות לתוך כמה מהאותיות.

 

ד. בדיקות איזוטופיות (חמצן -18 ופחמן-13) הערכים האיזוטופים שנמדדו בתכסית הכתובת תומכים בכך שהפטינה בתוך האותיות התפתחה או שקעה באופן טבעי במערה באזור ירושלים, כי נעשה שימוש בחומרי ניקוי מקובלים במהלך הטיפול בכתובת וניקויה – וכי לא מדובר בתהליך זיוף של פטינה
1.  ד"ר אבנר איילון מהמכון הגיאולוגי בירושלים הציע בשנת 2003 לרשות העתיקות לבצע בדיקות איזוטופיות לקרבונט הנמצא בפטינה בחריצי כתובת הגלוסקמא לצורך מדידת הערכים האיזוטופיים של החמצן והפחמן, ולהשוות ערכים אלה לערכים אותם הוא מדד במערות נטיפים באזור ירושלים. איילון הניח כי תהליך שקיעת פטינה על גבי גלוסקמאות עתיקות שהיו במערה, זהה לתהליך של שקיעת קרבונטים במערות נטיפים, בצורת זקיפים ונטיפים (speleothems).   ד"ר איילון התעלם מכך שתהליך היווצרות פטינה על גבי עתיקות שונה מתהליך השקיעה האיטי של סידן פחמתי (בדר"כ בצורת המינרל קלציט) היוצר את הנטיפים במערות במשך אלפי שנה, וכי קיימים מקורות שונים להימצאות קרבונטים על גבי עתיקות, שערכיהם האיזוטופים שונים מאלו של משקעי גיר (קרבונטים) בצורת נטיפים, ומשכך ההשוואה שהוא הציע אינה רלוונטית. מקורות אלה כוללים בין היתר:   (א). תוצרי פעילות של מיקרו-אורגניזם (ביו פטינה) (ב). הידבקות של חלקיקי אבני בניה או פסולת בניה, כגון רסיסי טיח וסיד או נוכחות של אפר אורגני, שנוכחותם אופיינית לקרקעות אתרים עתיקים (ג). תוצרי מגע החפץ הקדום עם קרבונטים שמקורם בשקיעת אבק הנישא ממרחקים בחריצים (הנושא קרבונטים במקורם בקרקעות מסוימות, או מיקרו-מאובנים) או מגע החפץ העתיק עם סחף אדמה ו/או עם מינרלים החודרים לקרקע המערה (ד). שיירי חומרי שימור (המכילים קרבונטים) המשמשים לשחזור או להשבחת מראה באופן מקובל בפריטים עתיקים. ראוי לציין כי מעבדות מוזיאון ROM בקנדה דיווחו בדו"ח תיקון הגלוסקמא שהגיעה סדוקה למוזיאון בשנת 2002 (תחת סעיף "טיפול"): "מקומות חסרים לאורך הסדקים מולאו בתערובת של פוליויניל אלכוהול, קלציום קרבונט ובכמה פיגמנטים יבשים". (ה). שיירי חומרי ניקוי המשמשים בעת ניקוי מקובל של פריטים עתיקים     יתר על כן, הערכים האיזוטופיים של חמצן-18 ופחמן-13 בקרבונט ששוקע בתנאי סביבה חריגים (למשל בתהליכים קינטיים, בקירבה לשריפה או למקור חום גבוה), או בנוזל שאינו מים תת קרקעיים (מים מטאורים), עשויים להיות שליליים בהשוואה לערכים האיזוטופיים הנמדדים בנטיפים.   ד"ר איילון לקח דגימות של קרבונט מחריצי 8 מאותיות הכתובת ומדד את הערכים האיזוטופיים של החמצן והפחמן בקרבונטים אלה (דלתא O-18 ודלתא C-13).   ·         בקרבונטים שנדגמו בחריצי 2 מאותיות הכתובת (באותיות "ח" ו "ע" במילים "אחוי דשוע") נמדדו ערכים של חמצן-18 של 4.65- ו 5.82- פרמיל בהתאמה. ערכים אלה תואמים, אליבא ד"ר איילון, שקיעה טבעית של קרבונט במערה בתוך חריצי האותיות במשך אלפי שנה (בין 4- ל 6- פרמיל). משכך, סביר שהקרבונט שנדגם ב-2 אותיות אלה שקע בחריצי אותיות אלה במערה במשך מאות שנים.   ·         ב-6 האותיות האחרות שנדגמו ע"י ד"ר איילון, נמדדו ערכים של חמצן-18 של 7- ועד 10- פרמיל. מכיוון שאיילון התעלם מכל אפשרות אחרת להימצאות ערכים אלה בקרבונט (ראה מעלה), איילון הצהיר כי פטינה בעלת ערכים כאלה לא היתה יכולה לשקוע באופן טבעי במערה בהרי יהודה. מכיוון שד"ר איילון לא הביא בחשבון שאפשר ומקורם של ערכים אלה הינו בשרידי חומרי הניקוי בהם טופלה הכתובת, או בקרבונטים אחרים שמקורם איננו בשקיעה של קרבונט במים מטאורים, הוא הסיק באופן שגוי שהחומר הקרבונטי שהוא דגם באותיות אלה הינה "פטינה מזויפת". ·         בדיקות איזוטופיות שנעשו לחומרי ניקוי ישראלים מקובלים (דוגמת סאנו ג'אבל) ולחומרי ניקוי דוגמת סודה לשתיה (באוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב, להזמנת פרופ' האררל וכתב העת ביבליקאל-ארכיאולוג'י ), מצביעים על כך שלחומרי ניקוי ישראלים סטנדרטיים מרכיב קרבונטי בעל ערכים שליליים הדומים לאלה שנמדדו ב-6 מתוך 8 הדגימות שניטלו מתכסית חריצי אותן האותיות [ראה דו"ח בהמשך].   ·         בניסוי סימולציה שנעשה ב-2008, החוקר ד"ר סטיב דרן ביצע ניסוי של ניקוי חריצים שנחקקו גבי אבני גיר שונות בחומרי ניקוי ישראלים, מבלי לנגב מיידית את חומר הניקוי. הניסוי השאיר את שרידי חומרי הניקוי שהתייבשו צמודים בצורה "גרגירית ורכה" בתוך חריצי הכתובת. מכיוון שמדובר בחומרי ניקוי המכילים גם רכיב קרבונטי בעל ערכים איזוטופיים שלילים של חמצן, מדידת שיירי חומר הניקוי דומה או קרובה בערכיה לאלו שנמדדו ב-6 מהאותיות של תכסית כתובת הגלוסקמא.   בהתבסס על תוצאות המדידות האיזוטופיות שנעשו לקרבונט שנדגם מחריצי האותיות ניתן אפוא לקבוע כי החומר שנדגם ב-2 האותיות "ח" ו"ע" במילים "אחיו של ישוע" הינו פטינה טבעית המכילה קרבונט ששקע במערה בה היתה הגלוסקמא נתונה במשך מאות שנים, ואילו מקור הקרבונט ב-6 הדגימות האחרות הינו קרוב לוודאי בשיירי חומר הניקוי בהן נוקתה הכתובת.
	צילום (12): דו"ח הבדיקות האיזוטופיות לחומר שנדגם מתוך חריצי האותיות. ד"ר איילון העלים ולא פרסם עד מתן עדותו בבית המשפט את תוצאת הבדיקה האיזוטופית של האות "ח" (4.65- פרמיל), המצביעות על נוכחות פטינה טששקעה באופן טבעי מערה בהרי יהודה במשך אלפי שנה.  (תוצאות האות "ע" - 5.82- פרמיל, התואמות אף הן שקיעה של פטינה במערה, פורסמו על ידי איילון במאמר ב JAS).

	צילום (13): תוצאות הבדיקות של חומרי ניקוי מקובלים מישראל שנעשו באוניברסיטת ג'ורג'יה מצביעים על ערכים איזוטופיים של חמצן ופחמן בקרבונט התואמים את מרבית תכסית כתובת יעקב אחי ישו (מתוך המאמר: ? Was Cleanser Used to Clean the James Ossuary Inscription שפורסם בכתב העת BAR בשנת 2005).
טעויות בסיסיות של איילון וגורן בחוות-הדעת שהוגשה על ידם לרשות העתיקות הישראלית בשנת 2003
1. איילון וחובריו התעלמו מכל הסבר אלטרנטיבי למציאת ערכים איזוטופיים שנמדדו ב-6 מתוך 8 האותיות של תכסית כתובת הגלוסקמא, פרט לאפשרות של "זיוף פטינה".   2. פרופ' גורן קבע אומנם בחוות דעתו לרשות העתיקות הישראלית כי  "הכתובת נחרטה או לכל הפחות נוקתה לכל אורכה בעת המודרנית". למרות האמור, פרופ' גורן וד"ר איילון לא התייחסו במאמרם, בחוות דעתם המפורטת ובעדותם לאפשרות השנייה . [ראה ביקורת פרופ' ג'ימס האררל על מוטות חוות דעתם].
	צילום (14): מסקנות פרופ' גורן, המופיעות בדו"ח ועדת רשות העתיקות, מציינות כך: "הכתובת נחרטה או נוקתה לכל אורכה בעת המודרנית".

3. ד"ר איילון וחובריו ניסו להסביר את הערכים השליליים שנמדדו על ידם ב-6 מ-8 האותיות בתרחיש  של "פירור והמסה של קירטון (אבן גיר) במים חמים", ושפיכת התרחיף לתוך חריצי הכתובת, מתוך כוונה (כך לגישתם) שהחימום יגדיל את המסיסות וההצמדה של הפטינה המלאכותית לחריצי האותיות". אולם תיאוריה (היפותזה) זו של איילון וחובריו  עומדת בניגוד מוחלט לחוקי הכימיה הבסיסיים ואף להיגיון: מסיסותו של גיר במים, דווקא יורדת בחימום, והופכת כמעט לאפסית. (ראה חוו"ד פרופ' י.מרכוס, 2008).   4.  איילון וחובריו התעלמו מהעובדה שפטינה על גבי עתיקות נוצרת בדר"כ בתהליכים שהינם שונים מהותית מאלה היוצרים נטיפים וזקיפים (spelothems).   ספליאותמים (נטיפים) נוצרים כתוצאה משקיעה איטית של סידן פחמתי (מינרל קלציט) על פני מאות ואלפי שנה, בעוד קרבונט על גבי חפץ עתיק יכול "לצמוח" כתוצאה מפעילות של מיקרו-אורגניזם על גבי החפץ (תוך יצירת ביו-פטינה), או לשקוע באירוע או באירועים ספורדיים קצרים (אפילו של מספר ימים), תוך השארת סימני הקרבונט הלבן על גבי החפץ, ואז השקיעה עשויה להיפסק. [ראה חוו"ד ד"ר אילני, ד"ר רוזנפלד, פרופ' קרומביין].       לפיכך, בעוד שניתן וראוי להשתמש לגבי חקר נטיפים בנוסחאות המביאות בחשבון הרכבי מים "ממוצעים" בהרי יהודה על פני מאות שנים וכן להשתמש בטמפרטורות ה"ממוצעות" על פני מאות שנים בעומק מערות האטומות להשפעות הסביבה, לא ניתן להשתמש ב"ממוצעים" אלה בנוסחאות לגבי שקיעה קרבונטית על גבי חפץ עתיק, שאפשר ואירעה במשך ימים או שבועות ספורים בהם התנאים לא היו דומים לאלו של הממוצע על פני מאות שנים.     5. יתר על כן: ייצור מלאכותי של פטינה או המסה/השקעה מלאכותית של קרבונט בתוך חריצי האותיות (זיוף פטינה) [לפי התיאוריה של איילון וגורן], היתה יוצרת הרכבים איזוטופיים זהים או דומים למדי בכל הדגימות ובכל האותיות. ברם, טווח הערכים האיזוטופיים הרחב שנמדד בדגימות השונות של קרבונטים שנלקחו מתכסית אותיות הכתובת, מצביע על כך שהחומר הקרבונטי שנדגם אינו תוצר של תהליך ייצור פטינה מלאכותי.   6.ד"ר איילון וחובריו לא ביצעו אנליזה כלשהי לפטינה של אותיות כתובת הגלוסקמא. בביהמ"ש התברר באופן מפתיע שאיילון וחובריו, שעל סמך חוות דעתם קבעה רשות העתיקות כי הפטינה אינה טבעית, לא ביצעו אנליזה כלשהי לפטינה של אותיות כתובת הגלוסקמא. איילון ניסה לנמק בעדותו את הסיבה לכך בזאת שהוא התבסס על תוצאות ה"בדיקות המפורטות" שנעשו לפטינה על ידי צוות ד"ר אילני, רוזנפלד ודבורצ'ק מהמכון הגיאולוגי. ברם, בעדותם של אלה, הסתבר שהם מעולם לא דגמו את פטינת האותיות של הכתובת. [האנליזה היחידה שבוצעה לחומר שנלקח מתוך האותיות נעשתה ע"י צ'ארלס פלגרינו בניו-יורק, שמצא שרידים סימנים לנוכחות חומר הניקוי בהם טופלה הכתובת - ראה בהמשך).       ה.  זיהוי סימני ניקוי ישנים של הכתובת חומר רך ואפרורי בצורה גרגירית שנראה בצילומים שביצע פרופ' גורן ב-2003, מציאת שרידים מיקרוסקופיים של סיבי מטלית ניקוי בתוך הכתובת, והשוואת צילומים את אותיות הכתובת משנת 1976 לאלו משנת 2002, מצביעים על כך שהכתובת אכן נוקתה לפני עשרות שנים  - בחלקה הראשון יותר מאשר בחלקה השני   1.  תכסית הכתובת שנדגמה על ידי איילון תוארה על ידו וע"י גורן כחומר "רך, גרגירי, ואפור". תאור זה ומראהו של החומר על פי הצילומים שנעשו לכתובת ע"י גורן וג'ק נגר מרשות העתיקות בשנת 2003, תואם תוצר של פירור והמסת קרבונט שהיה בחריצי האותיות בתהליך ניקוי רגיל ומקובל, תוך שימוש בדטרגנט (חומר ניקוי חומצי), אפשר ובשילוב כלי חד, ועל שקיעתו/התגבשותו מחדש של החומר המפורר/מומס שלא נוגב כהלכה, בצורה גרגירית ו"רכה" בחריצי האותיות.   החומר אינו תואם במראהו ובמאפייניו תהליך של השקעת קרבונט באופן מלאכותי בחריצי הכתובת במטרה לדמות פטינה טבעית (זיוף פטינה). לחומר ה"גרגירי" ה"רך" (אותו ניתן לראות בבירור בצילומים שהציג פרופ' גורן) אין מאפיינים של פטינה טבעית, אין גוון של ביו-פטינה והוא אינו נחזה לפטינה – ומשכך ברור שהוא לא נוצר או הוחדר לחריצי הכתובת על ידי זייפן במטרה לדמות פטינה טבעית.
	צילום (15): תרשים מקומות הדגימה של איילון וגורן ומראה החומר שנדגם, מצביע על כך שמרבית הדגימות שערכיהן האיזוטופיות נמדדו על ידי איילון, נלקחו מהחומר הגרגירי הדק שהינו קרוב לוודאי שריד משיירי חומר הניקוי, ולא מהפטינה הטבעית שניכרת בעומק מספר אותיות (מיקום הדגימות פורסם בכתב העת JAS).
2.  סימנים לפעולות ניקוי הכתובת שבוצעו לפני שנים רבות בחפץ חד, באופן אגרסיבי וגס יותר בחלקה הראשון של הכתובת מאשר בחלקה השני (סימני הפציעה של האותיות הגלידו במשך השנים - ראה חוו"ד ד"ר קיל ממוזיאון ROM), וכן סימנים לניקוי אזור הכתובת במטלית שהותירה סיבים בגודל מיקרוני בתוך חריצי כמה מהאותיות, שאותרו הן בבדיקות המכון הגיאולוגי בשנת 2002, הן במעבדות מוזיאון ROM, בבדיקות מז"פ ירושלים ובבדיקות מז"פ ניו-יורק (ד"ר צ'ארלס פלגרינו), עומדים אף הם בסתירה לתיאור האישומים על פיהם מחצית הכתובת השניה נחקקה בסביבות שנת 2002.

	צילום (16): שרידים בגודל מיקרוני של סיב מטלית הניקוי בהן נוקתה הכתובת בשנות השבעים, כפי שצולמו ע"י מז"פ ירושלים בשנת 2004
	3.  בבדיקות שנערכו במז"פ ניו-יורק לדגימות שניטלו מתכסית הכתובת, שבוצעו על ידי ד"ר צ'ארלס פלגרינו בשנת 2007, נמצאו אלפי רסיסי סיבי מטלית ניקוי בה נוקתה הכתובת. אנליזה כימית שנעשתה לסיבים אלה מצאה ריכוזי זרחן וכלור, האופיינים לתכשירי ניקוי מקובלים שהיו בשימוש בשנות השבעים והשמונים בישראל.
	4. בדיקות משטרת ישראל - מז"פ (רפ"ק נובוסלסקי), הצביעו על כך שבסוף האות "ק" במילה "יעקוב" נמצאו סימניו של אותו כלי שסימניו נמצאו באותיות המחצית השנייה של הכתובת. לא ניתן להסביר את השימוש באותו כלי חקיקה במחצית הראשונה של הכתובת ובסוף הכתובת, בתרחיש על פיו המחצית השנייה של הכתובת הוספה לכתובת קדומה בדורנו. ההסבר המתקבל על הדעת לזהות בסימני הכלי שנמצאו באות "ק" (בתחילת הכתובת) לסימני הכלי במחצית השניה של הכתובת הינו בכך שמדובר באותו כלי החקיקה שחרט את כל הכתובת בעת הקדומה, או בסימני חפץ הניקוי החד בו נוקתה כל הכתובת בדורנו.   5. בהגדלת קטע הכתובת שנראה בצילום של הגלוסקמא משנת 1976 בדירת האספן גולן נראה שכמה מהאותיות מלאות יותר בפטינה ו/או בלכלוך, מאשר בצילומים שבוצעו לכתובת בשנת 2002.     צילום (17): צילום קטע הכתובת מהגלוסקמא בשנת 1976. בצילום ניכר כי כמה מהאותיות (ראה לדוגמא האות "ח" במילה אחוי) מלאות יותר בפטינה מאשר בצילומים של האות משנת 2002   צילום (18) (משמאל): השוואה בין מצב האותיות "ח", "ש" ו"ע" בין 1976 ל-2002     צילום (19): פרופ' קרומביין איתר בבדיקתו בשנת 2005 ליד אחד מחריצי הכתובת חומר לבן ואפרורי. להערכתו, מדובר בשיירי חומר הניקוי (דטרגנט) מקובל. (מתוך מצגת פרופ' קרומביין).      6. פרופ' קרומביין ציין כי לחומר הגרגירי שנראה בצילומים משנת 2003 שהציג פרופ' גורן יש צורה של חומר שימור מקובל, בהם השתמשו לדבריו (לדוגמא) בעבודות שימור האקרופוליס ביוון. חומר זה לא נמצא כיום בכתובת שהושחתה ע"י מז"פ כשהיתה במשמורת רשות העתיקות.       צילום 19א: דיווח מוזיאון ROM על הוספת קלציום-קרבונט לגלוסקמא בתהליך השימור (מקור: מוזיאון ROM, טורונטו)
ו. ראיות מתחום הארכיאולוגיה, הכתב והשפה – התומכות במקוריות הכתובת
-    מעדויות ומחוו"ד המומחים (לאמייר, ירדני, רולסטון, נווה, פינקלשטיין, משגב, אחיטוב, הורביץ, בר"ג, אפעל, רייך) עולה שהכתובת "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" תואמת בכל פרמטר הקשור בארכיאולוגיה, כתב, פליאוגרפיה, אפיגרפיה ולשון השפה הארמית לכתובת מהמאה הראשונה לספירה, שנחקקה באזור ירושלים.
1. פרופ' חגי משגב, מומחה לכתובות עבריות וארמיות על גבי גלוסקמאות (עבודת הדוקטורט שלו נעשתה בנושא זה), אשר היה חבר ועדת רשות העתיקות לקביעת מקוריות הכתובת, העיד שהוא לא מצא שום אינדיקציה המצביעה על זיוף הכתובת.   2. הפליאוגרפית וחוקרת הכתובות ד"ר עדה ירדני הצביעה על רכיבים לשוניים ופליאוגרפיים התואמים כתובות ארמיות עתיקות על גבי גלוסקמאות מהמאה הראשונה לספירה, וציינה בעדותה כי "אם הכתובת לא עתיקה, אני אפרוש מהמקצוע".   3. הארכיאולוג פרופ' רוני רייך, חבר ועדת רשות העתיקות, הצביע בחוו"ד מפורטת שהגיש לרשות העתיקות על התאמות בטכניקת ובצורת החקיקה לכתובת מקורית, התאמת הכלי בו נחקקה הכתובת, מיקום הכתובת על גבי הגלוסקמא, תנוחת האותיות בכתובת (יישור כלפי מעלה), הפליאוגרפיה של האותיות, תנוחת האותיות, והתאמות הכתיב לכתובת עתיקה אחת רציפה מהמאה הראשונה לספירה. [בראיון לכתבי ידיעות אחרונות עומר בן-דוד ויהודה קורן, מיום 23.7.2003 מצוטט פרופ' רייך: "ראיתי בחיי המקצועיים אלפי ארונות קבורה ולא גיליתי ממצא כלשהו שעשוי להצביע על זיוף".   4. הפליאוגרף, הארכיאולוג וחוקר הכתובות פרופ' אנדרה לאמייר, הצביע על רכיבים לשוניים, פליאוגרפים והיסטוריים בכתובת הגלוסקמא, התואמים כתובת עתיקה מהמאה הראשונה לספירה מירושלים, ואת שיוך הגלוסקמא בסבירות מאד גבוה ליעקוב אחי ישו מנצרת.הכתובת חקוקה בשילוב אותיות קורסיביות ופורמאליות, תופעה המוכרת מגלווכרת ממספר כתובות קדומות (מאזור ירושלים ומיריחו).   5. הארכיאולוג פרופ' עמוס קלונר ציין בחוות דעתו לרשות העתיקות כי טכניקת העיטורים על גבי הגלוסקמא (טכניקת הקו הדק המכונה "חתך כפיסי") , אופיינית לאמצע המחצית השנייה של המאה הראשונה, לשנים שלפני חורבן ירושלים (כלומר: לשנים 50-70 לספירה). יעקב אחי ישוע נסקל בשנת 62 לספירה, בהתאמה מלאה למועד תיארוך ייצור הגלוסקמא. פרופ' קלונר גם ציין בעדותו כי בחפירה שהוא ביצע מטעם רשות העתיקות בהר הצופים, נמצאה גלוסקמא עליה הביטוי הלשוני הנדיר "אחוי ד". גלוסקמא זו פורסמה על ידי פרופ' יוסף נווה וע"י י.ל.רחמני מרשות העתיקות (גלוסקמת "שימי בר עשיה אחוי דחנין").

	צילום (20) : כתובת הגלוסקמא "אחוי דחנין" . מתוך קטלוג הגלוסקמאות של רשות העתיקות.
6. פרופ' קיל מקרטר וחוקר המגילות הגנוזות ג'וסף פיצ'מאייר אישרו את התאמת הכתב ונוסחו לארמית של המאה הראשונה לספירה. פיצ'מאייר, מצא שימוש לשוני ארמי דומה לביטוי הנדיר "אחוי ד", באחת ממגילות ים המלח.   7. איזכור נדיר של ציון אח שהיה דמות מוכרת בקהילה על גבי כתובת גלוסקמא, מוכר מגלוסקמא הנושאת את הכתובת "אלישבע אתת טרפון" (אלישבע אחות טרפון). אפשר והגלוסקמא מיוחסת לאחותו של התנא החשוב רבי טרפון, תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי, שהיה מחשובי הקהילה היהודית לאחר החורבן.
	צילום (21):  כתובת קדומה על גבי גלוסקמא המזכירה אח, ככל הנראה דמות מנהיגותית מוכרת בקהילה (גלוסקמת אלישבע אחות טרפון).
8.    צורת האות ד" נמצאה להיות בעלת עיצוב ייחודי.  בדיקה פליאוגרפית של אותיות הכתובת והשוואתם לאותיות של כתובות מגלוסקמאות אחרות מצביעה על כך שהאותיות לא הועתקו מכתובות כלשהן אחרות.

	צילום (22): דוגמאות של עיצוב האות "ד" בכתובות שונות על גבי גלוסקמאות (הכתובות המשוות מתוך קטלוג י.ל.רחמני).צורת האות "ד" בגלוסקמת יעקוב הינה ייחודית.

 

ז. ראיות נסיבתיות התומכות במקוריות הכתובת
1. שום כלי, מסמך ו/או חומר שנמצא במהלך החיפושים והחקירות שביצעה רשות העתיקות/משטרת ישראל בחשד לזיוף הכתובת, לא תואמים את הטיעון שגולן ו/או אדם/אנשים אחר/ים היו מעורבים בחקיקת הכתובת או חלקה, או את התרחיש שהכתובת או חלקה נחקקה בדורנו. יתר על כן: זיוף מחצית כתובת, כפי שנטען בכתב האישום, עומדת בניגוד להיגיון ולשכל הישר. קל יותר לחקוק כתובת על גבי גלוסקמא חדשה או על גבי גלוסקמא עתיקה ללא כל כתובת, מאשר להוסיף אותיות ופטינה לגלוסקמא עתיקה עליה חקוקה כתובת (חשובה ונדירה בפני עצמה), ויש עליה פטינה טבעית. 2. בצילומים שצולמו בסביבות שנת 1976 בדירת הוריו של האספן עודד גולן בת"א, נראית הגלוסקמא על כתובתה המלאה, כשהיא מונחת מתחת למדפים עליהם עתיקות ופריטים אישיים של גולן. צילומים אלה סותרים את תיאורית זיוף מחצית הכתובת, כפי שהוצגה בכתב האישום נגד האספן. ראש המחלקה לצילום ולדוקומנטציה לשעבר ב-FBI , מר ג'ראלד ריצ'ארדס, שבחן את התמונות במעבדתו בארה"ב, העיד בביהמ"ש כי בבדיקות שהוא עשה לצילומים, הוא לא מצא כל אינדיקציה שהיא לאפשרות שמדובר בצילום שצולם מאוחר יותר משנות השבעים. יתר על כן: סימנים בלתי נראים לעין אותם הוא איתר בגב הצילומים, כתמים גלויים ונסתרים על גבי נייר הצילום, העובדה שנייר הצילום Kodak Polycontrast Rapid RC Paper בו הודפסו הצילומים יצא מכלל שימוש ע"י חברת קודאק בתחילת שנות השמונים ואינדיקציות אחרות מצביעות על כך שמדובר בצילומים מתחילת-אמצע שנות השבעים (באחד מהצילומים ניתן לזהות ספרי לימוד מספריית הטכניון בו למד האספן בשנות השבעים, ספר טלפונים משנת 1974, תקליטים, ספרים ותמונה אישית מסביבות אותה שנה).
	צילום (23): צילום הגלוסקמא בדירת גולן בתקופת לימודיו בטכניון (1974-1976). שים לב לספרי הלימוד מספריית הטכניון ולספר טלפונים הנושא את השנה 1974, על גבי המדפים. צילום (24) ופרט מוגדל מאותו צילום (23א'): צילום נוסף של הגלוסקמא של יעקב, בדירת משפחת גולן באמצע שנות השבעים (ככל הנראה מדובר בהגדלה של קטע מהצילום הקודם, בו נראית הגלוסקמא מתחת לארון). בחלק התחתון: הגדלת קטע הכתובת הנראה בתמונה. בצילום המוגדל נראים בברור האותיות "...ר יוסף אחוי דישוע".

3. עדים שראו את הגלוסקמא בשנות השבעים והשמונים בדירת גולן, מאשרים את היותה ברשותו בשנים אלה (תצהירי שוש וולף, ז'קלין מור-יוסף). 4. הכתובת "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" אינה מציינת את "ישו מנצרת" או את "יעקב הצדיק", או כל שיוך וודאי אחר לישו מנצרת או לאחיו יעקוב. חוסר ציון שכזה הינו חסר היגיון במידה והיה מדובר בזיוף – שכן הוספה פשוטה של מרכיב שכזה היתה יכולה לשייך בוודאות וללא מחלוקת את החפץ לאחי ישו מנצרת, ולהעלות את שוויו. 5. עד היום, לאחר כ-150 שנות חפירות בירושלים וסביבתה, לא נמצאה כל גלוסקמא אחרת הנושאת את השילוב "יעקוב בן יוסף". לפי חוו"ד הסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס, אילו בכתובת על גבי גלוסקמא היו חקוקים רק המילים "יעקוב בר יוסף", הסבירות שהיה מדובר ביעקוב אחי ישו מנצרת – עדיין גבוהה ביותר. משכך, אין כל היגיון שזייפן היה מסתכן בהשחתת כתובת כל כך נדירה, על מנת להוסיף לה כיתוב. 6. למרות פרסומה הרחב של הגלוסקמא בתקשורת, ובקרב כל סוחרי העתיקות, אף סוחר עתיקות או איש אחר לא דיווח על כך שהגלוסקמא התגלתה בשנים האחרונות. סביר שאילו היה מדובר בגלוסקמא שזויפה, היה הסוחר או אחרים שמצאו אותה, מדווחים על כך לרשויות, לאחר פרסומה הרחב בכל כלי התקשורת. 7 . בדיקות משטרת ישראל - מז"פ (רפ"ק נובוסלסקי), הצביעו על כך שבסוף האות "ק" במילה "יעקוב" נמצאו סימני אותו כלי שסימניו נמצאו במחצית השנייה של הכתובת. לא ניתן להסביר את השימוש באותו כלי חקיקה באות במחצית הראשונה של הכתובת ובסוף הכתובת, בתרחיש על פיו המחצית השנייה של הכתובת הוספה לכתובת קדומה בדורנו.   8. גולן הצהיר בראיונות שונים לתקשורת בחודש נובמבר 2002, כי מכירת הגלוסקמא אינה עומדת על הפרק, וכי היא תישאר חלק מאוסף העתיקות הגדול שברשותו. ראיונות אלו פורסמו במאות אתרי אינטרנט (באמצעות סוכנות AP). גולן הסכים , עוד טרם הועלו כלפיו חשדות, להשאיל את הגלוסקמא ללא תמורה לשנים ארוכות למוזיאון ישראל, או למוזיאון לעתיקות שיוקם באילת וכן לתצוגה במוזיאון בטקסס. גולן גם לא קיבל כל תמורה עבור הצגת הגלוסקמא במוזיאון ROM בקנדה או עבור צילומה בתוכניות דוקומנטציה או טלוויזיה שונות. גולן גם הוציא את הגלוסקמא לתערוכה בקנדה תחת שמו, ופנה בבקשת הייצוא לרשות העתיקות הישראלית, מבלי שניסה להסוות את מקורה והיותה ברשותו. גולן החזיר את הגלוסקמא לישראל מהתערוכה בה הוצגה בקנדה בחודש מרץ 2003, לאחר פתיחת חקירה בקשר אליה על ידי רשות העתיקות.. הצהרות גולן והתנהגותו העקבית, עומדים בסתירה לטענת התביעה שהיה מעורב בזיוף, ובסתירה לטענה שחלקה השני של הכתובת זויף לצורך עשיית הון.
	צילום (25): הצהרות גולן בתקשורת בשנת 2002 שאינו מתכוון למכור את הגלוסקמא הופיעו במאות אתרי אינטרנט (באמצעות סוכנות הידיעות AP)
9. בכנסיה הארמנית, כנסיית סנט ג'ימס, אליה הועברו בהסתר לפי המסורת עצמותיו של יעקוב אחי ישו, ממקום קבורתו בעמק קדרון, במאה השביעית לספירה, קיים ציור בו נראה סנט-ג'ימס (יעקב אחי ישוע), מרחף מעל גלוסקמת אבן, שאחת מדופנותיה טרפזית ישרת זווית, בדומה לגלוסקמת יעקב אחי ישוע. אפשר ומדובר בציור שנעשה על פי מסורת קדומה שהועברה בכנסיה מדור לדור.

כתובת הגלוסקמא - 2002 (צילום רן ארדה)	כתובת הגלוסקמא - 2002 (צילום: ארדה)	טיפול בגלוסקמא במוזיאון ROM בטורונטו - 2002	הגלוסקמא במחסן האספן -  2002	הגלוסקמא בדירת האספן 1976