הגלוסקמא של יעקב אחי ישו     The James Ossuary עבודות מחקר מדוקדקות ובדיקות מקיפות שבוצעו לבדיקת אותנטיות הכתובת בשנים 2005-2008 על ידי כמה מחשובי המומחים בעולם, מצביעות כי הכתובת קדומה - מעבר לכל ספק סביר. הגלוסקמא של יעקב אחי ישו "הגלוסקמא של יעקב" הינה תיבת אבן גיר מהמאה הראשונה לספירה, עליה חקוקה כתובת בשפה הארמית "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" (בתרגום: יעקב, בן יוסף, אחיו של ישו). הגלוסקמא התגלתה לפי המדווח באזור הכפר סילוואן במזרח ירושלים, ונמכרה בתחילת שנות השבעים בשוק העתיקות בירושלים לאספן העתיקות עודד גולן, מבלי שיוחסה לה אותה שעה חשיבות מיוחדת.
כתובת הגלוסקמא נחקרה לראשונה בשנת 2002 ע"י פרופ' אנדרה לאמייר (מהסורבון), וכן על ידי ד"ר עדה ירדני (מהאונ' העברית), ד"ר שמעון אילני וד"ר אמנון רוזנפלד (מהמכון הגיאולוגי בירושלים) ועל ידי ד"ר אד קיל ומעבדות מוזיאון ROM בטורונטו, ונמצאה להיות מקורית. לפי עבודת מחקר של ארכיאולוגים, היסטוריונים, פליאוגרפים, גיאולוגים ומומחים לסטטיסטיקה – הגלוסקמא שימשה קרוב לוודאי לשמירת עצמותיו של יעקב, אחיו של ישו מנצרת – בהתאם למנהגי הקבורה שהיו מקובלים בקרב יהודי ירושלים במאה הראשונה לספירה.  יעקב אחי ישו, מוכר בספרות הנוצרית בשם "ג'ימס" וכונה גם "יעקוב הצדיק". הוא שימש כראש הכנסייה של ירושלים לאחר צליבת ישו, היה הבישוף הראשון, ומילא תפקיד מרכזי בשנותיה הראשונות של הנצרות. הוא נסקל בשל דעותיו בהוראת הסנהדרין בשנת 62 לספירה.
רשות העתיקות הישראלית העלתה חשד כי המילים "אחוי דישוע" הוספו בשנים האחרונות לכתובת הקדומה "יעקוב בר יוסף" ובעקבות כך, הוגש בשנת 2004 כתב אישום נגד בעל הגלוסקמא, כחשוד במעורבות במעשה.
בבדיקות מדעיות מקיפות שנעשו לכתובת הגלוסקמא ולשכבת הבלייה שלה (הפטינה של הכתובת) בשנים 2005-2008, על ידי מומחים לפטינה וביו-פטינה של אבן, לביו-גיאוכימיה, לגיאולוגיה ולכימיה מישראל וממספר מדינות נוספות, נמצא כי שכבת הבליה (הפטינה) של הגלוסקמא ושל כתובתה מורכבת מ 2 סוגי פטינות: האחת, פטינה ביוגנית (ביו-פטינה, תוצר צמיחה של מיקרואורגניזם בחריצים ועל פני הדפנות), והאחרת, שקיעה של קרבונט במערה בה היתה הגלוסקמא נתונה וכי:   א.     במספר מקומות בעומק הכתובת נמצאה ביו-פטינה טבעית (תוצר פעילות של מיקרואורגניזם על פני שנים ארוכות), הגולשת מפני דופן הגלוסקמא לעומק חריצי האותיות. ביו-פטינה זו נוצרה במשך מאות שנים, והינה תואמת בכל מאפייניה את הפטינה שעל פני הגלוסקמא שאין איש חולק על קדמותה.  התפתחות ביו-אורגנית זו לא היתה יכולה להיווצר בחריצי האותיות בפחות מ-100 שנה. ממצא זה מצביע חד משמעית על קדמוניות חקיקת הכתובת. ב.     הערכים האיזוטופים של חמצן ופחמן בקרבונט שנמצא בכמה מחריצי הכתובת אשר נדגם ונמדד בשנת 2003, נמצאו בחלקם להיות תואמים לשקיעה טבעית של פטינה במערה בהרי יהודה במשך אלפי שנה, ובחלקם האחר את שרידיו של חומר הניקוי בהם נוקתה וטופלה הגלוסקמא. ממצא זה תומך אף הוא בכך שלא מדובר בזיוף (כפי שחשדו מספר חוקרים מטעם רשות העתיקות הישראלית), אלא בכתובת קדומה שנוקתה בחלקה.   מחקרים משווים, בדיקות מתחומי הארכיאולוגיה, פליאוגרפיה (תצורת האותיות), אפיגרפיה, לשון ארמית, היסטוריה וסטטיסטיקה שבוצעו על ידי מומחים שונים מהתחומים הרלוונטים ובחינה מחודשת של צילומים שבוצעו לכתובת בשנים 2002-2005 מצביעים אף הם על כך שמדובר בכתובת קדומה ומקורית שנוצרה בין השנים 40 ל-70 לספירה, וכי מסקנות רשות העתיקות הישראלית היו חפוזות, מוטות ושגויות.   לאחר שמיעת קרוב ל-100 עדויות במשך קרוב ל-4 שנים, ועוד בטרם נשמעו רבים מעדי ומומחי ההגנה, המליץ שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים אהרון פרקש שדן במחלוקת לגבי מקוריות מחציתה של הכתובת, לבטל את כתב האישום שייחס לאספן עתיקות ולסוחרי עתיקות בישראל מעורבות במעשה, לאחר שציין שמעדויות מומחי התביעה לא עולה שמדובר בזיוף. נהפוך הוא. מדובר אפוא בממצא הקדום ביותר שהתגלה עד היום המאשר את קיומו ההיסטורי של ישו, ומשכך באחד הממצאים הארכיאולוגים החשובים ביותר שהתגלו בארץ ישראל. לסיכום המחקרים והממצאים התומכים באותנטיות כתובת הגלוסקמא מעבר לכל ספק סביר  www.israel-archaeology.com